עבד אהאדי ואח' נ' יחי אור השחר חברה לדייג ושיווק בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה היא לביטול פסק דין.

הבקשה הוגשה כשכותרתה "בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ובקשה בכתב לעיכוב ביצוע פסק דין, בהתאם לתקנה 467 לתקסד"א תשמ"ד - 1984".

כעולה מכותרת הבקשה התבקשו בה שני סעדים, ביטולו של פסק הדין, ועיכוב הליכי ביצועו עד להחלטה אחרת.

עוד נטען בפתח הבקשה כי בית המשפט מתבקש לפטור את המבקש מהגשת תצהיר בתמיכה לעובדות בבקשה. חרף זאת צורף לבקשה תצהיר אך מדובר בתצהיר שנוסחו תמציתי ומפנה לגוף הבקשה מבלי להתייחס לפרטים עצמם.

בהתאם להחלטה שנתן כב' סגן הנשיא, השופט גופמן, עוכב ביצועו של פסק הדין כנגד הפקדה של 2,000 ₪ והכל עד למתן החלטה בבקשה, שאותה קבע כב' השופט גופמן בפני.

בסופו של דבר, לא נדונה הבקשה, ככל הנראה עקב תקלות שמקורן בכך שבמועד הגשת הבקשה, כמו גם במועד שבו ניתנה החלטת כב' סגן הנשיא, הייתי בשבתון ונעדרתי מבית המשפט.

ביום 17/10/10 הגיש ב"כ התובעים "הודעה דחופה לבית המשפט" ובה ציין כי בית המשפט הורה על ביטולו של פסק הדין ופסק הדין בוטל והוא ביקש לכן לקבוע מועד דחוף בתיק העיקרי. לאור הודעה זו, הועברה ההודעה למנ"ת ונקבע מועד לדיון. או אז פנה ב"כ הנתבעים וציין כי למעשה פסק הדין מעולם לא בוטל ויש לכן לדון בבקשה לביטולו. בדיון היום התברר כי פסק הדין אכן לא בוטל ולצערי תשובותיו של ב"כ התובעים לשאלה כיצד ציין בהודעתו לבית המשפט כי פסק הדין בוטל, היו רחוקות מלהניח את הדעת, וזאת בלשון המעטה, וב"כ התובעים אפילו לא ידע לציין על סמך מה טען כי פסק הדין בוטל. בשלב כלשהו טען ב"כ התובעים כי סבר שפסק הדין בוטל מאחר שנקבע מועד לקדם משפט בתיק העיקרי ואולם טענה זו מקוממת במיוחד משום שקדם המשפט נקבע לבקשת ב"כ התובעים ולאחר שזה טען כי פסק הדין בוטל.

לגופו של עניין, ומאחר שפסק הדין לא בוטל, יש לדון בבקשה לביטולו וכך נעשה בדיון היום.

ב"כ הנתבעים ויתר על חקירת המצהירים על התצהירים שצורפו לבקשה והצדדים טענו.

המבקשים, התובעים, טוענים בבקשה כי לא ידעו על הדיון שבו ניתן כנגדם פסק הדין בהעדרם וכי מועד הדיון לא נמסר להם לא על ידי בית המשפט ולא על ידי בא כוחם דאז. הנתבעים טענו גם טענות לגופו של עניין ולגופה של התביעה ולטענתם הנתבעים מודים בהתרחשויות נשוא התביעה ובכך שנגרם נזק לתובעים והמחלוקת היא רק בנוגע לגובה הנזק.

אין בבקשה, וכל שכן שאין בתצהיר הסתמי שצורף לה, הסבר מדוע לא היתה התייצבות מטעמם של המבקשים לדיון. לא רק שהמבקשים, שלטענתם לא ידעו על מועד הדיון, לא התייצבו אלא גם בא כוחם לא התייצב לדיון, חרף העובדה שזומן אליו כדין.

העובדה לפיה בא כוחם של המבקשים זומן כדין לדיון עולה לא רק מהמסמכים בתיק אלא גם מהבקשה עצמה (סעיף 5 לבקשה).

העדר כל הסבר לאי התייצבות מטעם המבקשים למועד הדיון, ובפרט כאשר המבקשים מודים כי בא כוחם זומן אליו כדין, די בו כדי להביא לדחיית הבקשה שכן מאחר שהמבקשים זומנו, באמצעות בא כוחם, ממילא תלוי ביטולו של פסק הדין שניתן בהעדרם בתשובה לשתי שאלות: הראשונה, מדוע לא התייצב איש מטעמם לדיון, והשניה, מהם סיכוייהם בתיק העיקרי אם יבוטל פסק הדין.

מאחר שלא ניתנה תשובה לשאלה הראשונה - ממילא אין לבטל את פסק הדין.

העדר תשובה לשאלה הראשונה חמור במיוחד לנוכח העובדה שמדברים שאמר ב"כ התובעים בדיון היום עולה כי המבקשים, בעצמם או באמצעות בא כוחם הנוכחי, יצרו קשר עם בא כוחם הקודם, אך אין לנתונים אלה כל זכר בבקשה או בתצהיר וגם אין פרוט או הסבר מה הסיבה שנמסרה לתובעים להצדקת העדרו של בא כוחם מהדיון.

כאילו לא די בכך - גם לא שוכנעתי כי סיכויי התביעה להצליח, די בהם כדי להביא לביטולו של פסק הדין, וכל שכן גם ללא מתן תשובה לשאלה הראשונה, כפי שצויין לעיל.

הנתבעים טענו כי בין הצדדים התנהלה ישיבת בוררות שבמהלכה נקבע הסכום שישולם לתובעים לסילוק הנזק וסכום זה אכן שולם לתובעים בפועל. גירסה זו של הנתבעים פורטה כבר בכתב ההגנה ואולם התובעים בתצהירי העדויות הראשיות שהגישו לא התייחסו באופן דווקני לטענה זו. עם זאת הודו התובעים כי התקיימה "ישיבת פשרה" בין הצדדים ובכך יש משום הודאה בטענות הנתבעים דווקא. התובעים לא התייחסו בתצהירם באופן מפורש לטענת הנתבעים, לפיה פנו הצדדים יחד לבורר מסוכם על מנת שיפסוק במחלוקת וזה פסק מה הסכום שעל הנתבעים לשלם לתובעים.

מעבר לכך, הנתבעים גם העלו כבר בכתב ההגנה שהגישו טענות לעניין גובה הנזקים שדרשו התובעים על פי הצעת המחיר שצרפו לתביעה וגם מעניין זה התעלמו התובעים לחלוטין בתצהירים שהגישו ואין בהם כל הסבר או ראיה להוכחת גובה הנזק הנטען בכתב התביעה ובהצעת המחיר שצורפה לו.

מכל הסיבות האלה אני מחליטה שלא לבטל את פסק הדין.